מאמר מקצועי · שלי הדר

חרדה חברתית בקרב בני נוער בישראל

כיצד מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל השפיעו על בני נוער בישראל, ומהם המנגנונים הפסיכולוגיים שעשויים להסביר את העלייה בחרדה חברתית.

שלי הדר · 7 במרץ 2026

כיצד מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל השפיעו על בני נוער

בשנים האחרונות חוו בני נוער בישראל שתי תקופות משבר משמעותיות: מגפת הקורונה ולאחריה מלחמת חרבות ברזל. שתי תקופות אלו שינו באופן משמעותי את שגרת החיים של ילדים ומתבגרים והשפיעו על בריאותם הנפשית.

אחד הקשיים הרגשיים שעלו באופן בולט בשנים אלו הוא חרדה חברתית בקרב בני נוער. מהי חרדה חברתית? הפרעת חרדה נפוצה המתבטאת בפחד עז מביקורת, קושי להשתתף במצבים חברתיים והימנעות ממפגשים עם בני גיל.

במאמר זה נבחן כיצד משברים חברתיים רחבי היקף השפיעו על חרדה חברתית בקרב בני נוער בישראל, ומהם המנגנונים הפסיכולוגיים שעשויים להסביר את העלייה בתופעה.

מהי חרדה חברתית בגיל ההתבגרות

חרדה חברתית היא הפרעת חרדה המאופיינת בפחד משמעותי מהערכה שלילית מצד אחרים. בני נוער הסובלים מחרדה חברתית עשויים לחשוש כי ייראו מביכים, יישפטו על ידי אחרים או יידחו חברתית.

בגיל ההתבגרות הקשרים החברתיים הם חלק מרכזי בהתפתחות הזהות האישית ובתחושת השייכות. לכן כאשר מתבגר חווה קושי במצבים חברתיים, הדבר עלול להשפיע על הביטחון העצמי, הדימוי העצמי וההרגשה הכללית שלו במסגרת החברתית.

מצבים חברתיים שכיחים המעוררים חרדה

דיבור בכיתה
מפגשים חברתיים
היכרות עם אנשים חדשים
הצגת עבודה בפני תלמידים
השתתפות בדיונים בכיתה

גורמים מרכזיים לחרדה חברתית אצל בני נוער

מחקרים בפסיכולוגיה מצביעים על מספר גורמים מרכזיים הקשורים להתפתחות חרדה חברתית בגיל ההתבגרות:

תחושת בדידות
הערכה עצמית נמוכה
רגישות גבוהה לביקורת
קשיים בוויסות רגשי
חוויות של חרם או בריונות

מחקר על גורמי סיכון וחוסן בקרב בני נוער בישראל

מחקר רחב שנערך על ידי שלי הדר בחן את גורמי הסיכון והחוסן בקרב בני נוער בישראל. המחקר כלל 2,126 מתבגרים בגילאי 12-18, ונמצא כי רגשות שליליים, במיוחד תחושות של בדידות ועצבות, מהווים גורם משמעותי למצוקה נפשית בקרב בני נוער.

בנוסף נמצא כי קשיים בוויסות רגשי ומסוגלות עצמית נמוכה קשורים לעלייה בהתנהגויות סיכון, בעוד גורמי חוסן כגון תמיכה משפחתית וקשרים חברתיים חיוביים יכולים להפחית את הסיכון למצוקה רגשית.

לקריאת המחקר המלא: דיוקן המתבגר הפוגע בעצמו

השפעת מגפת הקורונה

מגפת הקורונה הביאה לשינויים משמעותיים בשגרת החיים של ילדים ובני נוער. במהלך הסגרים נסגרו בתי ספר לתקופות ממושכות, הלמידה עברה למרחב המקוון והמפגשים החברתיים צומצמו באופן משמעותי.

עבור מתבגרים, שהקשרים החברתיים הם מרכיב מרכזי בהתפתחותם, מצב זה יצר תהליכים פסיכולוגיים משמעותיים: ירידה בתרגול מיומנויות חברתיות, עלייה בתחושת הבדידות, וחזרה מאתגרת למסגרות חברתיות.

מיומנויות חברתיות מתפתחות באמצעות אינטראקציות יומיומיות עם בני גיל. כאשר בני נוער אינם נפגשים עם חברים במשך זמן רב, הם עשויים לחוות קושי גדול יותר במצבים חברתיים.

בדידות היא אחד הגורמים המרכזיים הקשורים למצוקה נפשית בגיל ההתבגרות. מחקרים מצביעים על קשר בין בדידות לבין עלייה בחרדה חברתית.

לאחר תקופת הסגרים, חלק מבני הנוער חוו קושי לחזור למסגרות חברתיות כמו בית הספר. עבור מתבגרים הסובלים מחרדה חברתית, החזרה לסביבה חברתית אינטנסיבית עלולה להיות מאיימת במיוחד.

השפעת מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל יצרה מציאות מורכבת נוספת עבור בני נוער בישראל. אזעקות, חשיפה לחדשות קשות ותחושת איום מתמשכת הובילו לעלייה ברמות הלחץ והחרדה.

בתקופה הראשונה של המלחמה ילדים ובני נוער רבים שהו זמן רב בבית. בתי ספר רבים נסגרו או פעלו במתכונת מצומצמת, פעילויות חברתיות בוטלו וחוגים רבים הופסקו, עוד תקופה של צמצום משמעותי במפגשים חברתיים.

השילוב בין מגפת הקורונה לבין מלחמת חרבות ברזל יצר מצב שבו בני נוער רבים חוו בתוך מספר שנים שתי תקופות של בידוד חברתי משמעותי.

כאשר בני נוער שוהים זמן רב בבית ופחות נחשפים למצבים חברתיים, הם עשויים לחוות קושי גדול יותר כאשר הם חוזרים למסגרות כמו בית הספר.

עבור חלק מהמתבגרים, המעבר מהמרחב הביתי המוגן אל סביבה חברתית מלאה עלול להגביר תחושות של לחץ וחרדה.

בנוסף, לאחר תקופה ממושכת של הימנעות ממפגשים חברתיים, בני נוער עשויים לחשוש כיצד ייתפסו בעיני אחרים או האם יצליחו להשתלב מחדש בקבוצה החברתית.

השילוב בין מגפת הקורונה לבין מלחמת חרבות ברזל יצר מצב שבו בני נוער רבים חוו בתוך מספר שנים שתי תקופות של בידוד חברתי משמעותי, דבר שעשוי להשפיע על הביטחון החברתי שלהם ועל היכולת להתמודד עם מצבים חברתיים.

מדוע חרדה חברתית עשויה להתעצם בתקופות משבר

מחקרים בפסיכולוגיה מצביעים על מספר מנגנונים שיכולים להסביר את העלייה בחרדה חברתית בתקופות משבר:

פגיעה במיומנויות חברתיות: כאשר מפגשים חברתיים מצטמצמים לאורך זמן, המיומנויות החברתיות עשויות להיחלש.

עלייה בתחושת הבדידות: בדידות היא גורם משמעותי בהתפתחות חרדה חברתית ובמצוקה רגשית.

ירידה בתחושת הביטחון העצמי: תקופות של חוסר ודאות עשויות לפגוע בתחושת השליטה והביטחון העצמי של בני נוער.

עומס רגשי מצטבר: השילוב בין מגפת הקורונה לבין מלחמה יוצר עומס רגשי משמעותי על מתבגרים.

כיצד ניתן להתמודד עם חרדה חברתית אצל בני נוער

למרות שחרדה חברתית יכולה להיות קשה ומגבילה, חשוב לדעת כי מדובר בקושי שניתן לטפל בו בצורה יעילה. אחד הטיפולים הנחקרים והיעילים ביותר בתחום הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

במסגרת טיפול CBT עובדים על זיהוי מחשבות מעוררות חרדה, פיתוח מיומנויות חברתיות, חיזוק תחושת המסוגלות העצמית ותרגול הדרגתי של מצבים חברתיים באמצעות חשיפות.

בשנים האחרונות פותחו תוכניות דיגיטליות המבוססות על עקרונות CBT, כולל תוכנית ״יש לי קול״ לנערות. מדריך להורים מרכז כלים לתמיכה בבית.

מקורות

American Psychiatric Association. Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM-5).
Racine, N. et al. (2021). Global prevalence of depressive and anxiety symptoms in children and adolescents during COVID-19.
Theberath, M. et al. (2022). Effects of COVID-19 pandemic on mental health of children and adolescents.
הדר, ש. (2024). דיוקן המתבגר הפוגע בעצמו