הכלי הזה נבנה במיוחד לבנות בגילאי 12–18 ולהוריהן.
הוא בודק איך מרגיש לך להיות בסיטואציות חברתיות שונות, ומסביר בשפה ברורה מה זה אומר.
גרסת נערה: שאלון חרדה חברתית בהשראת SAS-A-SF (12 שאלות) הממפה באילו מצבים ספציפיים הכי קשה.
גרסת הורה: שאלון הערכת סיכון לחרדה חברתית (7 שאלות) – כלי המבוסס על התנהגות והימנעות.
זהו כלי סינון ראשוני בלבד. הוא לא מחליף הערכה של איש/ת מקצוע ולא נותן אבחנה רשמית.
מסלול מותאם אישית, בקצב שלך ועם מטפלת מקצועית.
קורס אינטראקטיבי מובנה, זמין מיידית, עם תרגול מודרך ותמיכה.
אם קיימים סימני סיכון (פגיעות עצמית, אובדנות, דיכאון חמור) — מומלץ לפנות לטיפול פרטני ו/או לרופא משפחה בהקדם.
{חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder; SAD) היא אחת ההפרעות השכיחות הפוגעות בתפקוד אצל מתבגרות: הימנעות, קיפאון, קושי לבקש עזרה, ופגיעה בלמידה וביחסים החברתיים.
טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) הוא קו ראשון מבוסס־ראיות ל־SAD, אך עם זאת, הרבה מתבגרות לא נכנסות לטיפול פנים־אל־פנים בגלל בושה, חשש מחשיפה רגשית, זמינות מטפלים ועלות. מאז תקופת הקורונה ולאורך המלחמה המתמשכת, נראית החמרה ברמות החרדה החברתית אצל נערות, בזמן שהמערכת הקלינית והחינוכית מתקשה לתת מענה מתאים, יעיל ומיידי.
על סמך ממצאים עדכניים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) המועבר באופן דיגיטלי (ICBT/DMHI) הוא כלי טיפולי תקף ומוכח לטיפול בחרדה חברתית ובהפרעות חרדה בכלל. מחקר מטה-אנליזה שהתמקד במבוגרים מצא כי שני הפורמטים, הטיפול המקוון וטיפול פנים-מול-פנים, שווים ביעילותם בהפחתת תסמיני חרדה, כולל חרדה חברתית, ומציעים תוצאות קליניות מקבילות (Esfandiari et al., 2021). במקביל, מטה-אנליזה אחרת שהתמקדה בילדים, מתבגרים ומבוגרים צעירים איששה את יעילותן של התערבויות דיגיטליות בהפחתת סימפטומים חברתיים-חרדתיים, אך הדגישה כי ליווי אנושי מונחה הוא מרכיב מפתח אשר מגביר משמעותית את האפקט הטיפולי (Walder et al., 2025). המסקנה המשותפת היא ש-CBT דיגיטלי, במיוחד כאשר הוא מלווה על ידי איש מקצוע, מהווה אלטרנטיבה מומלצת, יעילה ונגישה לטיפול המסורתי, ואינו רק פתרון "ביניים" או גיבוי.
• סרטונים קצרים בשפה של נערות.• תרגול מיידי של כלים מ- CBT: זיהוי מחשבות אוטומטיות חברתיות (“מה הן יחשבו עליי”), אתגור אמונות חברתיות קיצוניות, והפחתת התנהגויות ביטחון (התחבאות, היעלמות, השתתקות).• בניית סולם חשיפות מותאם אישית.• שילוב של AI על מנת להפוך את התהליך לאינטראקטיבי ומותאם בדיוק לנערה.• ליווי אנושי מונחה-קלות באמצעות ווצאפ, מייל או שיחה: שומר על היצמדות לתהליך ומכוון בעת הצורך. מודל זה (התערבות דיגיטלית + ליווי קצר) נמצא כבעל יתרון עקבי מבחינת תוצאות ושיעור השלמה בקרב נוער (Walder et al., 2025).
למי התוכנית מתאימה?
• לנערות עם קושי: לדבר בשיעור, לפנות לחברה, לשאול שאלה.
• לנערות שנוטות להיעלם: להימנע מרגעי חשיפה חברתית משמעותית (ימי הולדת, מבחן בעל פה, שינוי בשגרה).
פחות מתאים כמענה יחיד במצבי סיכון אקוטי (אובדנות פעילה, פסיכוזה, פגיעה עצמית חמורה): שם נדרשת החזקה קלינית ישירה.
יתרונות משמעותיים של התוכנית- המחיר- זול משמעותית מטיפולי CBT פנים מול פנים – זמינות- אפשר להתחיל מיד- מדיניות של החזר כספי גם בסוף התוכנית.
שלי הדר, מטפלת CBT וביופידבק
M.A בקרמינולוגיה בהתמחות ילדים ונוער
טלפון: 054-9982582
אתר: www.shellyhadar-cbt.co.il
שורה תחתונה
CBT דיגיטלי הוא כיום התערבות מבוססת־ראיות שמפחיתה תסמיני חרדה חברתית ומשפרת תפקוד חברתי אצל מבוגרים, מתבגרים וצעירים (Esfandiari et al., 2021; Walder et al., 2025).
"יש לי קול" מתרגמת את זה לשטח: שפה שמתבגרת מסוגלת לשאת, חשיפות שניתנות באמת לביצוע, וליווי ששומר עליה בתוך התהליך.
מסלול מותאם אישית, בקצב שלך ועם מטפלת מקצועית.
קורס אינטראקטיבי מובנה, זמין מיידית, עם תרגול מודרך ותמיכה.
אם קיימים סימני סיכון (פגיעות עצמית, אובדנות, דיכאון חמור) — מומלץ לפנות לטיפול פרטני ו/או לרופא משפחה בהקדם.