כיצד מגפת הקורונה ומלחמת חרבות ברזל השפיעו על בני נוער
בשנים האחרונות חוו בני נוער בישראל שתי תקופות משבר משמעותיות: מגפת הקורונה ולאחריה מלחמת חרבות ברזל. שתי תקופות אלו שינו באופן משמעותי את שגרת החיים של ילדים ומתבגרים והשפיעו על בריאותם הנפשית.
אחד הקשיים הרגשיים שעלו באופן בולט בשנים אלו הוא חרדה חברתית בקרב בני נוער. חרדה חברתית היא הפרעת חרדה נפוצה המתבטאת בפחד עז מביקורת או הערכה שלילית מצד אחרים, קושי להשתתף במצבים חברתיים והימנעות ממפגשים עם בני גיל.
במאמר זה נבחן כיצד משברים חברתיים רחבי היקף כמו מגפת הקורונה והמלחמה השפיעו על חרדה חברתית בקרב בני נוער בישראל, ומהם המנגנונים הפסיכולוגיים שעשויים להסביר את העלייה בתופעה.
מהי חרדה חברתית בגיל ההתבגרות
חרדה חברתית היא הפרעת חרדה המאופיינת בפחד משמעותי מהערכה שלילית מצד אחרים. בני נוער הסובלים מחרדה חברתית עשויים לחשוש כי ייראו מביכים, יישפטו על ידי אחרים או יידחו חברתית.
מצבים חברתיים שכיחים העלולים לעורר חרדה חברתית כוללים:
- דיבור בכיתה
- מפגשים חברתיים
- היכרות עם אנשים חדשים
- הצגת עבודה בפני תלמידים
- השתתפות בדיונים בכיתה
בגיל ההתבגרות הקשרים החברתיים הם חלק מרכזי בהתפתחות הזהות האישית ובתחושת השייכות. לכן כאשר מתבגר חווה קושי במצבים חברתיים, הדבר עלול להשפיע על הביטחון העצמי, הדימוי העצמי וההרגשה הכללית שלו במסגרת החברתית.
גורמים מרכזיים לחרדה חברתית אצל בני נוער
מחקרים בפסיכולוגיה מצביעים על מספר גורמים מרכזיים הקשורים להתפתחות חרדה חברתית בגיל ההתבגרות:
- תחושת בדידות
- הערכה עצמית נמוכה
- רגישות גבוהה לביקורת
- קשיים בוויסות רגשי
- חוויות של חרם או בריונות
מחקר רחב שנערך על ידי שלי הדר בחן את גורמי הסיכון והחוסן בקרב בני נוער בישראל. המחקר כלל 2,126 מתבגרים בגילאי 12-18, ונמצא כי רגשות שליליים, במיוחד תחושות של בדידות ועצבות, מהווים גורם משמעותי למצוקה נפשית בקרב בני נוער.
בנוסף נמצא כי קשיים בוויסות רגשי ומסוגלות עצמית נמוכה קשורים לעלייה בהתנהגויות סיכון, בעוד גורמי חוסן כגון תמיכה משפחתית וקשרים חברתיים חיוביים יכולים להפחית את הסיכון למצוקה רגשית.
השפעת מגפת הקורונה על חרדה חברתית בקרב בני נוער
מגפת הקורונה הביאה לשינויים משמעותיים בשגרת החיים של ילדים ובני נוער. במהלך הסגרים נסגרו בתי ספר לתקופות ממושכות, הלמידה עברה למרחב המקוון והמפגשים החברתיים צומצמו באופן משמעותי.
עבור מתבגרים, שהקשרים החברתיים הם מרכיב מרכזי בהתפתחותם, מצב זה יצר מספר תהליכים פסיכולוגיים משמעותיים.
ירידה בתרגול מיומנויות חברתיות
מיומנויות חברתיות מתפתחות באמצעות אינטראקציות יומיומיות עם בני גיל. כאשר בני נוער אינם נפגשים עם חברים במשך זמן רב, הם עשויים לחוות קושי גדול יותר במצבים חברתיים.
עלייה בתחושת הבדידות
בדידות היא אחד הגורמים המרכזיים הקשורים למצוקה נפשית בגיל ההתבגרות. מחקרים מצביעים על קשר בין בדידות לבין עלייה בחרדה חברתית.
חזרה מאתגרת למסגרות חברתיות
לאחר תקופת הסגרים, חלק מבני הנוער חוו קושי לחזור למסגרות חברתיות כמו בית הספר. עבור מתבגרים הסובלים מחרדה חברתית, החזרה לסביבה חברתית אינטנסיבית עלולה להיות מאיימת במיוחד.
השפעת מלחמת חרבות ברזל על חרדה חברתית בקרב בני נוער בישראל
מלחמת חרבות ברזל יצרה מציאות מורכבת נוספת עבור בני נוער בישראל. אזעקות, חשיפה לחדשות קשות ותחושת איום מתמשכת הובילו לעלייה ברמות הלחץ והחרדה.
בתקופה הראשונה של המלחמה ילדים ובני נוער רבים שהו זמן רב בבית. בתי ספר רבים נסגרו או פעלו במתכונת מצומצמת, פעילויות חברתיות בוטלו וחוגים רבים הופסקו.
מציאות זו יצרה עבור מתבגרים תקופה נוספת של צמצום משמעותי במפגשים חברתיים.
שהייה ממושכת בבית וקושי בחזרה למסגרות
כאשר בני נוער שוהים זמן רב בבית ופחות נחשפים למצבים חברתיים, הם עשויים לחוות קושי גדול יותר כאשר הם חוזרים למסגרות כמו בית הספר.
עבור חלק מהמתבגרים, המעבר מהמרחב הביתי המוגן אל סביבה חברתית מלאה עלול להגביר תחושות של לחץ וחרדה.
בנוסף, לאחר תקופה ממושכת של הימנעות ממפגשים חברתיים, בני נוער עשויים לחשוש כיצד ייתפסו בעיני אחרים או האם יצליחו להשתלב מחדש בקבוצה החברתית.
השילוב בין מגפת הקורונה לבין מלחמת חרבות ברזל יצר מצב שבו בני נוער רבים חוו בתוך מספר שנים שתי תקופות של בידוד חברתי משמעותי, דבר שעשוי להשפיע על הביטחון החברתי שלהם ועל היכולת להתמודד עם מצבים חברתיים.
מדוע חרדה חברתית עשויה להתעצם בתקופות משבר
מחקרים בפסיכולוגיה מצביעים על מספר מנגנונים שיכולים להסביר את העלייה בחרדה חברתית בתקופות משבר:
פגיעה במיומנויות חברתיות
כאשר מפגשים חברתיים מצטמצמים לאורך זמן, המיומנויות החברתיות עשויות להיחלש.
עלייה בתחושת הבדידות
בדידות היא גורם משמעותי בהתפתחות חרדה חברתית ובמצוקה רגשית.
ירידה בתחושת הביטחון העצמי
תקופות של חוסר ודאות עשויות לפגוע בתחושת השליטה והביטחון העצמי של בני נוער.
עומס רגשי מצטבר
השילוב בין מגפת הקורונה לבין מלחמה יוצר עומס רגשי משמעותי על מתבגרים.
כיצד ניתן להתמודד עם חרדה חברתית אצל בני נוער
למרות שחרדה חברתית יכולה להיות קשה ומגבילה, חשוב לדעת כי מדובר בקושי שניתן לטפל בו בצורה יעילה.
אחד הטיפולים הנחקרים והיעילים ביותר בתחום הוא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). טיפול זה מסייע לבני נוער להבין את הקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגות ולפתח בהדרגה ביטחון במצבים חברתיים.
במסגרת טיפול CBT עובדים על:
- זיהוי מחשבות מעוררות חרדה
- פיתוח מיומנויות חברתיות
- חיזוק תחושת המסוגלות העצמית
- תרגול הדרגתי של מצבים חברתיים באמצעות חשיפות
בשנים האחרונות פותחו גם תוכניות דיגיטליות המבוססות על עקרונות CBT ומותאמות במיוחד לבני נוער. אחת מהן היא תוכנית „יש לי קול”, תוכנית דיגיטלית המיועדת לנערות המתמודדות עם חרדה חברתית ומבוססת על כלים מעולם ה-CBT. התוכנית משלבת סרטונים קצרים, תרגולים מעשיים וכלים לבניית ביטחון עצמי במצבים חברתיים.
למידע נוסף על התוכנית ניתן לקרוא כאן:
יש לי קול- תוכנית CBT דיגיטלית לחרדה חברתית לנערות
מקורות
American Psychiatric Association. Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM-5).
Racine, N. et al. (2021). Global prevalence of depressive and anxiety symptoms in children and adolescents during COVID-19.
Theberath, M. et al. (2022). Effects of COVID-19 pandemic on mental health of children and adolescents.
הדר, ש. (2024).
דיוקן המתבגר הפוגע בעצמו: סקירה של מאפייני מתבגרים הפוגעים בעצמם וגורמי הסיכון המובילים להתנהגות זו.